פסק-דין בתיק ת"א 2293/08

1. בפניי שלוש תביעות שהגישו הצדדים זה כנגד זה ואשר עניינן שני הסכמים עליהם חתמו התובעת (להלן: " יניר") והנתבעת (להלן: " מייס"), ביום 12.03.07 (להלן: " ההסכם הראשון") וביום 10.06.07 (להלן: " ההסכם השני").

רקע וטענות הצדדים

2. יניר הנה חברה העוסקת בפיתוח ובשיווק מערכות דיגיטליות לרשתות טלביזיה בכבלים.

מייס הינה חברה העוסקת במתן שירותי שידור למנויים.

הנתבע 2 הנו מנהל מייס, אשר ניהל את המשא ומתן וההתקשרות עם יניר, ולטענת יניר הוא חב לה בחבות אישית בגין ההסכמים נשוא התביעה.

3. בהסכמים נשוא התביעה, שנעשו בין הצדדים, הסכימו הצדדים  שמייס תרכוש מיניר ציוד דיגיטלי וממירים, לצורך הקמת מוקד דיגיטלי מקודד, שתקים יניר עבור מייס - ששידרה שידורים אנלוגיים עד לאותה תקופה. כלומר,על פי ההסכמים, היה על יניר להתקין את הציוד באופן שמייס תקבל מוקד שידור דיגיטאלי.

א.         על פי ההסכם הראשון התחייבה מייס לרכוש מיניר ציוד מוקד וממירים דיגיטליים, בסך 165,000 $ בתוספת מע"מ, וכן, בנוסף,  1,300 ממירים בסך 74,100 $ בתוספת מע"מ. סך כל התמורה בגין ההסכם הראשון, כולל מע"מ, הנו 276,160 $.

ב.         ההסכם השני עניינו רכישת 1,000 ממירים נוספים בסך 44,000 $ בתוספת מע"מ. ההסכם השני נושא כותרת "הסכם מכירת ממירים", ובא ככל הנראה לאפשר למייס לרכוש את הממירים ישירות מהיצרן, חרף קיומו של הסכם יבוא בלעדי  שיש ליניר.

על פי ההסכם, מייס תישא בכל העלויות הכרוכות ביבוא הממירים - כולל עלויות בחו"ל, מס קניה, מכס, מכון התקנים, עלויות הובלה ושחרור או כל עלות נוספת שתהיה בגין יבוא הממירים. עוד נקבע בהסכם השני כי מייס תהא אחראית להובלה ולשחרור של הממירים.

ההסכם קובע במפורש:

" 5. מחויבותה של יניר תקשורת תהיה אך ורק כצינור לביצוע ההזמנה בסין והעברת הכספים הנדרשים וזאת רק לאחר העברת הכספים במטבע $ לחשבון יניר תקשורת.

6. אין ליניר כל מחויבות לטיב הסחורה ואין לה כל אחריות על הממירים שייבאו בשיטה זו".

בהתאם, נקבע בהסכם השני, כי יניר תאפשר למייס יבוא ממירים של חברת WELLAV, והתשלום ממייס לחברת WELLAV יבוצע דרך יניר. כל זאת תמורת 3.5$ בתוספת מע"מ עבור כל ממיר שייובא מכוח ההסכם השני.

5.         מייס טוענת כי החישוב שעשתה יניר באשר לגובה החוב אינו נכון ובנוסף , לטענתה, היא גם אינה  חייבת לשלם את מלוא הסכום, ואף מגיע לה החזר של הסכומים ששילמה. זאת, מאחר ולא קיבלה את כל הציוד, בשל פגמים בציוד שקיבלה מיניר ותקלות חוזרות ונשנות בהפעלת המוקד שהתקינה יניר, עד כדי כך שמייס אף חדלה, לטענתה, מלעשות שימוש בציוד שרכשה מיניר.

טענות יניר

6.   טענות יניר פורטו במסגרת שתי התביעות שהגישה כנגד מייס, וכן בכתב ההגנה שהגישה בתביעה שהוגשה כנגדה על ידי מייס.

לטענת יניר, סך התמורה אותה התחייבה מייס לשלם בגין כל ההסכמים וההתחייבויות - הנו 341,534 $, אך לטענתה לא כל התמורה שולמה לה ומייס נותרה חייבת סכומים ניכרים בגין ציוד מוקד תקשורת וממירים שסופקו לה והורכבו עבורה.

בשל כך הגישה יניר לביצוע חלק מהשיקים שנמסרו לה על ידי מייס וחזרו בלתי נפרעים (ת"א 2293/08).